אימוץ כלב מעמותה: מה לצפות בשבועות הראשונים ואיך להצליח
אימוץ כלב מעמותה הוא מעשה מרגש שמשנה חיים. מדריך להכנת הבית, לימים הראשונים ולבניית אמון עם חבר חדש על ארבע.
בכל שנה אלפי כלבים בישראל מחכים לבית בעמותות ובכלביות. אימוץ כלב כזה הוא לא רק מעשה טוב, אלא גם הזדמנות לקבל חבר נאמן שכבר עבר לא מעט בחייו. עם זאת, כלב מאומץ מגיע עם היסטוריה, ולפעמים גם עם פחדים והרגלים שצריך ללמוד להכיר. הצלחת האימוץ תלויה במידה רבה בהכנה ובסבלנות בשבועות הראשונים.
לפני האימוץ: לבחור נכון
לפני שמגיעים לעמותה, כדאי לחשוב בכנות על אורח החיים שלכם. כמה זמן אתם נמצאים בבית, האם יש לכם חצר או שאתם גרים בדירה, האם יש ילדים קטנים או בעלי חיים אחרים, וכמה זמן אתם מוכנים להקדיש לטיולים ולאילוף. התשובות לשאלות האלה יעזרו לכם לבחור כלב שמתאים לכם, ולא רק כלב שנראה חמוד בתמונה.
מתנדבי העמותות מכירים את הכלבים היטב ויכולים לעזור לכם להתאים. ספרו להם על אורח החיים שלכם ושאלו על אופי הכלב, על רמת האנרגיה שלו, על התנהגותו עם ילדים וכלבים אחרים ועל העבר שלו, ככל שהוא ידוע. כדאי לבקר כמה פעמים לפני ההחלטה, לטייל עם הכלב ולראות איך הוא מגיב אליכם.
להכין את הבית
לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את כל מה שהוא צריך: קערות לאוכל ולמים, מזון איכותי שמתאים לגילו ולגודלו, רצועה וקולר או רתמה, תג זיהוי, מיטה נוחה וכמה צעצועים. מומלץ לברר בעמותה איזה מזון הכלב קיבל עד כה, כדי להמשיך איתו בהתחלה ולעבור בהדרגה למזון חדש.
גם הבית עצמו צריך הכנה. יש להרחיק חפצים מסוכנים, כבלים חשמליים, תרופות, חומרי ניקוי וצמחים רעילים. כדאי להחליט מראש היכן הכלב יישן, לאילו חדרים מותר לו להיכנס ומי מבני הבית אחראי על מה. עקביות מצד כל בני המשפחה תקל מאוד על ההסתגלות שלו.
הימים הראשונים: שקט ושגרה
המעבר לבית חדש הוא חוויה מלחיצה לכלב, גם אם הוא נראה שמח ומתלהב. הוא נמצא בסביבה לא מוכרת, עם ריחות חדשים, אנשים חדשים ורעשים חדשים. בימים הראשונים כדאי לשמור על אווירה רגועה, להימנע מאירוח של אורחים רבים ולא לחשוף אותו בבת אחת לכל המשפחה המורחבת והשכנים.
שגרה קבועה עוזרת לכלב להירגע. ארוחות בשעות קבועות, טיולים בשעות קבועות ומקום שינה קבוע יוצרים תחושת ביטחון. תנו לכלב לחקור את הבית בקצב שלו, ואל תכריחו אותו לבוא אליכם. אם הוא מעדיף להסתתר מתחת לשולחן בהתחלה, זה בסדר גמור.
לבנות אמון בהדרגה
כלבים רבים בעמותות עברו חוויות קשות: נטישה, הזנחה ולפעמים גם התעללות. לכן הם עשויים להגיב בפחד למגע, לתנועות פתאומיות או לקולות חזקים. האמון נבנה לאט, באמצעות חוויות חיוביות חוזרות.
- לדבר בקול רך ורגוע
- להתקרב מהצד ולא ישירות מלפנים
- לתת לכלב להריח את היד לפני ליטוף
- לחזק כל התנהגות רצויה בחטיף קטן או במילה טובה
- לעולם לא להעניש בצעקות או בכוח
יש כלל אצבע שמקובל בקרב מאמצים: שלושה ימים כדי להירגע, שלושה שבועות כדי ללמוד את השגרה ושלושה חודשים כדי להרגיש בבית. זהו כמובן כלל כללי בלבד, וכל כלב שונה, אבל הוא מזכיר שהסתגלות לוקחת זמן.
ביקור אצל הווטרינר
כלבים מעמותות מגיעים בדרך כלל מחוסנים, מעוקרים או מסורסים ועם שבב, אבל כדאי לקבוע ביקור אצל וטרינר בשבועות הראשונים. הווטרינר יבדוק את מצבו הכללי, יוודא שהחיסונים מעודכנים, ימליץ על טיפול נגד קרציות, פרעושים ותולעים, ויוכל לענות על שאלות לגבי תזונה והתנהגות.
חשוב גם לעדכן את פרטי הבעלות במאגר הרישום הרלוונטי ולוודא שהכלב רשום כחוק ברשות המקומית. אם הכלב איבד את דרכו, שבב מעודכן הוא הדרך המהירה ביותר להחזיר אותו הביתה.
אתגרים נפוצים
כלבים מאומצים עשויים להציג בהתחלה התנהגויות כמו חרדת נטישה, עשיית צרכים בבית, משיכה ברצועה, נביחות או חשדנות כלפי זרים. ברוב המקרים מדובר בהתנהגויות שאפשר לשפר בעזרת סבלנות, עקביות ואילוף חיובי.
אם הקשיים נמשכים או מחמירים, כדאי לפנות למאלף כלבים מוסמך שעובד בשיטות חיוביות, או לווטרינר שמתמחה בהתנהגות. עמותות רבות מציעות גם ליווי למאמצים לאחר האימוץ, ואל תהססו לפנות אליהן בשאלות.
היכרות עם ילדים ובעלי חיים אחרים
אם יש בבית ילדים, חשוב להכין אותם לפני שהכלב מגיע. הסבירו להם שהכלב החדש עשוי להיות מבוהל, שאסור לחבק אותו בחוזקה, למשוך בזנב או להפריע לו כשהוא אוכל או ישן. כדאי לתת לכלב פינה שקטה משלו, שבה אף אחד לא מפריע לו, ולשמור על השגחה של מבוגר בכל מפגש בין הכלב לילדים קטנים בשבועות הראשונים.
אם יש בבית כלב או חתול נוספים, ההיכרות צריכה להיות הדרגתית. כדאי לערוך את המפגש הראשון בין שני כלבים בשטח ניטרלי, כמו גינה ציבורית, כששניהם ברצועה. עם חתולים, עדיף להתחיל בהפרדה מלאה ולתת להם להכיר קודם את הריח אחד של השני, ורק אחר כך לאפשר מפגשים קצרים ומבוקרים.
מחויבות לטווח ארוך
אימוץ כלב הוא מחויבות לשנים רבות, לעיתים עשר שנים ויותר. זה כולל הוצאות על מזון, טיפולים וטרינריים, ציוד ולפעמים גם פנסיון בזמן חופשות. כדאי לחשוב על כל אלה מראש, כדי שהאימוץ יהיה לכל החיים ולא יסתיים בהחזרה לעמותה.
לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא אחת ההחלטות המתגמלות ביותר שאפשר לקבל. הכנה נכונה, סבלנות בשבועות הראשונים ובניית אמון בהדרגה יהפכו את הכלב החדש לחבר משפחה אהוב. והתמורה, כלב שבוחר בכם בחזרה, שווה כל מאמץ.