אירוע היברידי שעובד: איך משלבים קהל באולם וצופים מהבית בלי להזניח אף צד
אירועים היברידיים הפכו לחלק מהשגרה, אבל רבים מהם מאכזבים את הצופים מרחוק. כך מתכננים חוויה טובה לשני הקהלים.
בשנים האחרונות, אירועים היברידיים הפכו מפתרון חירום לחלק קבוע מעולם האירועים. כנסים, השקות, ישיבות הנהלה כלליות, הרצאות וטקסים מתקיימים היום פעמים רבות עם קהל באולם ובמקביל עם צופים מהבית או מהמשרד. היתרונות ברורים: הגעה לקהל רחב יותר, חיסכון בנסיעות, נגישות למי שלא יכול להגיע ותיעוד שנשאר אחרי האירוע. אבל אירוע היברידי טוב הוא הרבה יותר ממצלמה שמשדרת את הבמה. בלי תכנון נכון, הצופים מרחוק מרגישים כמו צופים מבחוץ, ומתנתקים אחרי כמה דקות.
שני קהלים, שתי חוויות
העיקרון הראשון בהפקה היברידית הוא להבין שיש כאן שני קהלים שונים עם צרכים שונים. הקהל באולם נהנה מהאווירה, מהמפגש החברתי, מהכיבוד ומהאנרגיה של החדר. הצופים מרחוק יושבים מול מסך, מוקפים בהסחות דעת: הודעות, מיילים, ילדים, עבודה. כדי להחזיק את תשומת הלב שלהם, צריך לתת להם סיבה להישאר.
לכן כדאי למנות אחראי ייעודי לקהל המקוון, מעין מנחה שני שתפקידו לדאוג לחוויה שלהם. הוא מברך אותם בתחילת האירוע, מסביר איך משתתפים, מעביר שאלות לבמה ומעדכן אותם בזמן ההפסקות. כשהצופים מרחוק מרגישים שמישהו רואה אותם, הם נשארים מעורבים.
טכנולוגיה: הבסיס שאסור להתפשר עליו
הדבר הראשון שצופים מרחוק שמים לב אליו הוא איכות הסאונד. אפשר לסלוח על תמונה לא מושלמת, אבל קשה מאוד לצפות באירוע שבו לא שומעים טוב. לכן כדאי להשקיע בהגברה מקצועית, במיקרופונים אישיים למרצים ובמיקרופון נייד לשאלות מהקהל באולם, כדי שגם בבית ישמעו אותן.
בנוסף לסאונד, חשובים חיבור אינטרנט יציב ומגובה, רצוי קווי ולא אלחוטי, כמה מצלמות שמאפשרות להחליף זוויות, ותאורה מתאימה לבמה. מצגות צריכות להיות משודרות ישירות מהמחשב ולא מצולמות מהמסך באולם. מומלץ לעבוד עם חברת הפקה שמתמחה בשידורים חיים, ולקיים חזרה טכנית מלאה לפני האירוע.
בחירת פלטפורמה
יש מגוון פלטפורמות לשידור אירועים, מכלי שיחות וידאו מוכרים ועד פלטפורמות ייעודיות לכנסים וירטואליים. הבחירה תלויה בגודל האירוע, ברמת האינטראקציה הרצויה ובתקציב. לאירוע פנים ארגוני של מאות משתתפים, כלי שיחות וידאו עם מצב וובינר עשוי להספיק. לכנס גדול עם כמה מסלולים, חדרי פגישות ותערוכה וירטואלית, ייתכן שיידרש פתרון מקיף יותר.
בכל מקרה, חשוב שהכניסה תהיה פשוטה. ככל שהצופים צריכים להוריד תוכנה, להירשם פעמיים או לעבור כמה שלבים, יותר מהם יוותרו. כדאי לבדוק את הפלטפורמה מראש ממחשבים ומטלפונים שונים, ולהכין מדריך קצר למשתתפים.
תוכן שמתאים למסך
תוכן שעובד באולם לא תמיד עובד במסך. הרצאה של ארבעים וחמש דקות עם שקפים צפופים בטקסט עלולה להיות סבירה בחדר, אבל מייגעת מאוד בבית. באירוע היברידי כדאי לקצר את המקטעים, לגוון בין פורמטים כמו הרצאה, ראיון, פאנל וסרטון, ולהשתמש בשקפים ויזואליים וברורים.
כדאי גם לחשוב על תוכן ייעודי לצופים מרחוק. בזמן ההפסקות, כשהקהל באולם יוצא לקפה, הצופים בבית רואים לעתים קרובות מסך ריק. אפשר לנצל את הזמן לראיון קצר מאחורי הקלעים, לסרטון על הארגון או לסיכום של מה שהיה עד עכשיו. כך שומרים על רצף וגם מעניקים לצופים מרחוק משהו שהקהל באולם לא קיבל.
אינטראקציה בין העולמות
האתגר הגדול ביותר הוא לחבר בין שני הקהלים. כמה רעיונות שעובדים:
- שאלות מהקהל המקוון שמוקראות על הבמה, לסירוגין עם שאלות מהאולם.
- סקרים בזמן אמת שכולם עונים עליהם, עם תוצאות שמוצגות על המסך.
- מסך באולם שמציג את הצ׳אט או את תמונות הצופים מרחוק.
- מרצים שפונים במפורש גם למצלמה ולא רק לקהל בחדר.
- חדרי דיון קטנים מקוונים שמקבילים לשולחנות עגולים באולם.
כשהמרצים והמנחה זוכרים את הצופים מרחוק ומזכירים אותם מדי פעם בשמם, נוצרת תחושה של אירוע אחד ולא שני אירועים נפרדים.
תכנון לוח זמנים ואזורי זמן
אם הקהל המקוון מגיע גם מחו״ל, צריך לקחת בחשבון הבדלי שעות. אירוע שמתחיל בתשע בבוקר בישראל עלול להתקיים באמצע הלילה בצד השני של העולם. לפעמים כדאי לקבוע את המקטעים החשובים בשעות שנוחות ליותר אזורים, ולהציע הקלטות למי שלא יכול לצפות בזמן אמת.
גם לקהל המקומי, כדאי להימנע מאירועים ארוכים מדי. יום שלם של צפייה מול מסך מתיש, ורוב הצופים מרחוק לא יחזיקו. חלוקה של כנס גדול לכמה מפגשים קצרים יותר, אולי על פני כמה ימים, יכולה לשפר מאוד את ההשתתפות.
אחרי האירוע: התוכן ממשיך לחיות
אחד היתרונות הגדולים של אירוע היברידי הוא שהכול מוקלט. אחרי האירוע, אפשר לערוך את ההקלטות לסרטונים קצרים לפי נושאים, לשתף אותם עם הנרשמים שלא הצליחו לצפות, ולהשתמש בהם בשיווק ובתוכן לאורך חודשים. סיכומים כתובים, ציטוטים בולטים ותמונות מהאירוע מתאימים לרשתות החברתיות ולניוזלטר.
חשוב לשלוח סקר משוב לשני הקהלים בנפרד, כי החוויות שלהם שונות. השאלות צריכות להתייחס לאיכות השידור, לתוכן, לאינטראקציה ולאורך האירוע. הנתונים יעזרו לשפר את האירוע הבא, וגם מראים למשתתפים שהדעה שלהם חשובה.
תקציב: מה עולה יותר ומה פחות
הפקה היברידית מוסיפה סעיפים לתקציב: ציוד צילום ושידור, טכנאים, רישוי פלטפורמה ועריכת הקלטות. מצד שני, היא עשויה לחסוך בכיבוד, בהסעות ובגודל האולם, כי חלק מהמשתתפים לא מגיעים פיזית. כדאי לבנות תקציב מפורט שמפריד בין העלויות של האירוע באולם לעלויות של השידור, כדי להבין את ההשקעה בכל קהל ולהחליט היכן כדאי להשקיע יותר.
לסיכום, אירוע היברידי מוצלח דורש התייחסות רצינית לשני הקהלים. טכנולוגיה אמינה עם סאונד מצוין, מנחה ייעודי לצופים מרחוק, תוכן קצר ומגוון שמותאם למסך, אינטראקציה שמחברת בין האולם לבית ושימוש חכם בהקלטות אחרי האירוע, יהפכו את האירוע לחוויה טובה לכל מי שמשתתף, איפה שהוא לא נמצא.