מה העיר הלבנה מלמדת אותנו על עיצוב הבית: השראה מהבאוהאוס התל אביבי
בנייני הסגנון הבינלאומי בתל אביב הם לא רק מורשת אדריכלית. אילו עקרונות מהם אפשר לאמץ גם בעיצוב דירה מודרנית.
מי שמטייל ברחובות המרכז של תל אביב, בשדרות רוטשילד, ברחוב שינקין או סביב כיכר דיזנגוף, פוגש מאות מבנים לבנים בעלי קווים נקיים, מרפסות עגולות וחלונות סרט ארוכים. זהו הסגנון הבינלאומי, שמכונה בפי רבים ״באוהאוס״, והוא העניק לתל אביב את הכינוי ״העיר הלבנה״ ואת ההכרה של אונסק״ו כאתר מורשת עולמית. מעבר לערכו ההיסטורי, הסגנון הזה מציע שיעורים מעשיים לכל מי שמעצב בית היום, גם אם הוא גר בבניין חדש לגמרי.
רקע קצר: איך הגיע הבאוהאוס לתל אביב
בית הספר באוהאוס פעל בגרמניה בשנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה העשרים, וקידם רעיון של עיצוב פונקציונלי, פשוט ונגיש, שמחבר בין אמנות, אומנות ותעשייה. אדריכלים צעירים שלמדו באירופה, חלקם בבאוהאוס עצמו וחלקם אצל אדריכלים מובילים של התקופה, הגיעו לארץ ישראל והביאו איתם את הרעיונות החדשים.
בתל אביב, שגדלה במהירות באותן שנים, הם מצאו קרקע פורייה. אבל הם לא העתיקו את הסגנון האירופי כמו שהוא. הם התאימו אותו לאקלים החם, לאור החזק ולאורח החיים המקומי. ההתאמה הזו היא אולי השיעור החשוב ביותר: עיצוב טוב מגיב לסביבה שבה הוא נמצא.
פונקציה לפני קישוט
העיקרון המרכזי של הסגנון הוא שהצורה נובעת מהתפקיד. אין עיטורים מיותרים, אין קישוטים שנועדו רק להרשים. כל אלמנט נמצא שם כי יש לו סיבה: מרפסת שמצלה על החלון שמתחתיה, חלון שממוקם כך שיכניס רוח, קיר שמגן מהשמש המערבית.
בעיצוב הבית העכשווי, העיקרון הזה מתורגם לשאלה פשוטה לפני כל רכישה או שינוי: מה התפקיד של הפריט הזה? רהיטים עם קווים נקיים, משטחים פנויים ומעט אובייקטים שנבחרו בקפידה יוצרים בית רגוע ושימושי. זה לא אומר שאין מקום ליופי, אלא שהיופי נובע מהפרופורציות, מהחומרים ומהאיכות.
אור, צל ואוורור
האדריכלים של העיר הלבנה הבינו היטב את השמש הישראלית. הם השתמשו במרפסות עמוקות, בחלונות מוצלים בעזרת זיזים ובקירות לבנים שמחזירים את הקרינה. רבים מהבניינים הורמו על עמודים, מה שאפשר לרוח לזרום מתחתם ולקרר את הסביבה.
בדירה מודרנית אפשר לאמץ את הגישה הזו גם בלי לשנות את המבנה. וילונות קלים או תריסים מתכווננים מאפשרים לשלוט באור לאורך היום. סידור רהיטים שאינו חוסם את מעבר האוויר בין חלונות מנוגדים משפר את האוורור הטבעי. וצבעים בהירים על הקירות, כמו בבניינים המקוריים, שומרים על תחושה רעננה גם בקיץ.
חלונות הסרט והקשר לחוץ
אחד המאפיינים הבולטים של הסגנון הוא חלון הסרט, חלון אופקי ארוך שמכניס אור באופן אחיד לאורך הקיר. לצידו נמצאים חדרי המדרגות עם חלונות אנכיים צרים, והמרפסות הארוכות שמחברות בין הפנים לחוץ.
בבית שלנו, גם אם אין לנו חלונות כאלה, אפשר להעצים את הקשר לחוץ. כדאי לשמור על אזור החלון פנוי ככל האפשר, להפוך את המרפסת להמשך של הסלון עם ריצוף ורהיטים תואמים, ולהכניס צמחים שמחברים בין המרחבים. מראה שמחזירה את הנוף פנימה היא טריק נוסף שהיה עובד היטב גם בשנות השלושים.
פלטת צבעים וחומרים
למרות הכינוי ״העיר הלבנה״, הבניינים המקוריים לא היו תמיד לבנים לחלוטין. רבים מהם נצבעו בגוונים בהירים של שמנת, אפור בהיר ואוקר עדין, והטיח המקורי שיחק עם האור לאורך היום. בפנים נמצאו לא פעם מרצפות מצוירות, מעקות מתכת וחלונות עם מסגרות דקות.
כדי לאמץ את המראה הזה בבית, אפשר לבחור בבסיס של גוונים בהירים וחמימים, להוסיף פרטי מתכת שחורה דקה בגופי תאורה או במסגרות, ולשלב רהיטים בעלי צורות גיאומטריות פשוטות, כמו כורסאות מעוגלות, שולחנות עגולים ומדפים ישרים. פריטי עיצוב בהשראת התקופה, כמו מנורות שולחן קלאסיות, מוסיפים נגיעה של היסטוריה.
צורות מעוגלות וקווים אופקיים
המרפסות המעוגלות על פינות הבניינים הן אולי הסמל המזוהה ביותר עם הסגנון בתל אביב. הן מרככות את הקווים הישרים ויוצרות תנועה בחזית. גם ההדגשה של קווים אופקיים, באמצעות מעקות, אדניות ופסי חלונות, נותנת לבניינים תחושה של יציבות ורוגע.
בעיצוב פנים אפשר לשחק עם אותו איזון. ספה עם פינה מעוגלת, מראה עגולה מעל שידה ישרה או שטיח עגול בחדר מלבני יוצרים דיאלוג נעים בין צורות. מדפים ארוכים ונמוכים לאורך קיר מדגישים את הרוחב ותורמים לתחושה של מרחב, ממש כמו חלונות הסרט.
- פונקציונליות ופשטות לפני קישוט
- שליטה באור ובצל לאורך היום
- חיבור בין הפנים לחוץ
- גוונים בהירים וחמימים
- שילוב בין קווים ישרים לצורות מעוגלות
לשמר ולא רק להתרשם
מי שגר באחד מבנייני התקופה או שוקל לשפץ דירה בבניין לשימור, צריך לדעת שחלים על המבנים האלה כללים מיוחדים. לפני כל שינוי בחזית, בחלונות או במרפסות יש לבדוק את ההנחיות מול הרשות המקומית ולהיעזר באדריכל שמתמחה בשימור. הכללים האלה נועדו לשמור על ערך היסטורי שמשותף לכולנו.
למי שרוצה להעמיק, סיור רגלי בעיר הלבנה הוא דרך מצוינת לקבל השראה. סיורים מודרכים מתקיימים באופן קבוע, ומרכזי מידע בעיר מציעים מפות וחומרים על המבנים החשובים. כדאי לשים לב לפרטים הקטנים: הידיות, המעקות, תיבות הדואר והמרצפות בחדרי המדרגות. רבים מהם נבחרו בקפידה, ומלמדים כמה תשומת לב אפשר להשקיע גם בפריטים היומיומיים ביותר בבית.
לסיכום, העיר הלבנה היא לא רק אוסף של בניינים יפים, אלא שיעור חי בעיצוב שמותאם לאקלים, לאור ולאנשים. פונקציונליות, פשטות, שליטה באור וחיבור לחוץ הם עקרונות שכל אחד יכול לאמץ בבית שלו, ולהביא קצת מהקסם של תל אביב של שנות השלושים אל הדירה של היום.
