איך כותבים צוואה שלא תותקף בבית המשפט: המדריך המלא
צוואה שנכתבה ברשלנות עלולה לגרום לסכסוכים משפחתיים של שנים. אלה סוגי הצוואות בישראל, הדרישות הצורניות והטעויות שכדאי להכיר.
רוב האנשים דוחים את כתיבת הצוואה לשלב מאוחר בחיים, ולא מעט אנשים לא כותבים צוואה כלל. הסיבות מובנות: הנושא לא נעים, הוא מעורר מחשבות על מוות, ונדמה שתמיד יהיה זמן לטפל בו מאוחר יותר. אבל מי שעבר סכסוך ירושה במשפחה יודע עד כמה צוואה ברורה ומנוסחת היטב יכולה לחסוך כאב, כסף ושנים של התדיינות. במדריך הזה נעבור על סוגי הצוואות המוכרים בחוק הישראלי, על הדרישות שכל צוואה צריכה לעמוד בהן ועל הדרכים להקטין את הסיכון שהיא תותקף.
מה קורה כשאין צוואה
כאשר אדם נפטר בלי להשאיר צוואה, רכושו מחולק לפי הוראות חוק הירושה. ככלל, בן או בת הזוג מקבלים חלק מהעיזבון, והילדים מתחלקים ביתרה. כאשר אין ילדים, נכנסים לתמונה ההורים, האחים ולעיתים קרובי משפחה רחוקים יותר. במקרים כאלה יש להגיש בקשה לצו ירושה, ולא לבקשה לצו קיום צוואה.
החלוקה לפי החוק אינה בהכרח מה שהמוריש היה רוצה. אולי רצה להשאיר את הדירה לילד שטיפל בו בשנים האחרונות, אולי ביקש להבטיח את עתידו של נכד עם צרכים מיוחדים, ואולי חשב שבן זוגו צריך להמשיך לגור בבית עד סוף ימיו. בלי צוואה, את כל זה לא ניתן להבטיח.
ארבעה סוגי צוואות בחוק הישראלי
החוק מכיר בארבעה סוגים של צוואות, ולכל אחד מהם יש דרישות משלו:
- צוואה בכתב יד: נכתבת כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך וחתימה. היא אינה דורשת עדים, אבל קל יחסית לתקוף אותה.
- צוואה בעדים: מודפסת או כתובה, ונחתמת בפני שני עדים שמאשרים בכתב שהמצווה הצהיר שזו צוואתו.
- צוואה בפני רשות: נאמרת או מוגשת בכתב בפני שופט, רשם לענייני ירושה, נוטריון או חבר בית דין דתי.
- צוואה בעל פה: מותרת רק למי שנמצא על ערש דווי או מצפה למוות, ותוקפה מוגבל בזמן.
בפועל, רוב הצוואות שנערכות בליווי עורך דין הן צוואות בעדים, ולעיתים צוואות נוטריוניות. אלה נחשבות יציבות יותר משום שקל יותר להוכיח את נסיבות עריכתן.
הדרישות הצורניות שאסור לפספס
בצוואה בעדים, למשל, שני העדים צריכים להיות נוכחים בו בזמן, ולחתום על הצוואה מיד לאחר שהמצווה חתם עליה. העדים אינם יכולים להיות מי שזוכים לפי הצוואה או בני זוגם, משום שאז ההוראה שמזכה אותם עלולה להתבטל. יש לחתום על כל עמוד בצוואה, ולציין את התאריך בבירור.
בתי המשפט נוהגים לעיתים לרפא פגמים טכניים קלים, אם אין ספק באמיתות הצוואה ובגמירות הדעת של המצווה. אבל לא כדאי לסמוך על כך. כל פגם צורני הוא נקודת תורפה שיורש מאוכזב עשוי לנצל, וההליך המשפטי שייפתח בעקבותיו יכול להימשך זמן רב.
השפעה בלתי הוגנת וכשירות: הטענות הנפוצות
העילות הנפוצות ביותר לתקיפת צוואה הן השפעה בלתי הוגנת וחוסר כשירות. טענת השפעה בלתי הוגנת עולה בדרך כלל כאשר אחד הילדים, שהיה קרוב למוריש בשנותיו האחרונות, קיבל חלק גדול במיוחד. בתי המשפט בוחנים בין היתר את מידת התלות של המוריש באותו אדם, את מעורבותו בעריכת הצוואה ואת מידת הקשר של המוריש עם אנשים אחרים.
כדי להקטין את הסיכון, מומלץ שהזוכה המרכזי לא יהיה מעורב בהליך: לא יזמין את עורך הדין, לא יסיע את המוריש לפגישה ולא יהיה נוכח בחדר בעת החתימה. במקרים של אדם מבוגר או חולה, כדאי לצרף חוות דעת רפואית עדכנית שמאשרת את כשירותו להבין את משמעות הצוואה. ניסוח ההסבר להחלטות בתוך הצוואה עצמה, למשל מדוע ילד אחד קיבל יותר, יכול גם הוא לסייע.
צוואה הדדית: יתרונות ומגבלות
זוגות רבים בוחרים בצוואה הדדית, שבה כל אחד מבני הזוג מוריש את רכושו לשני, ולאחר פטירת שניהם הרכוש עובר לילדים. מאז תיקון לחוק הירושה, צוואה הדדית כפופה לכללים מיוחדים, וביטול שלה דורש הודעה בכתב לצד השני. לאחר פטירת אחד מבני הזוג, הצד שנותר יכול לבטל אותה רק בתנאים מסוימים.
המנגנון הזה נועד להגן על ההסכמות של בני הזוג, אבל הוא עלול גם להגביל. אם בן הזוג שנותר נישא שוב או רוצה לשנות את החלוקה בין הילדים, הוא עשוי לגלות שידיו כבולות. לכן חשוב לדון מראש בתרחישים האפשריים ולקבוע בצוואה מה ניתן לשנות ומה לא.
הפקדה, עדכון ושמירה
צוואה שנעלמה היא כמו צוואה שלא נכתבה. ניתן להפקיד את הצוואה ברשם לענייני ירושה, ואז היא נשמרת במקום בטוח, ויורשים יכולים לברר אם קיימת צוואה מופקדת. ההפקדה אינה חובה, אך היא מומלצת מאוד, במיוחד כשיש חשש שמישהו ינסה להעלים את המסמך.
כמו כן, צוואה אינה מסמך שכותבים פעם אחת ושוכחים. לידות, גירושים, נישואים, רכישת נכסים או פטירה של יורש הם אירועים שמחייבים בדיקה מחודשת. צוואה מאוחרת גוברת על צוואה מוקדמת, ולכן חשוב שהגרסה העדכנית תשקף את הרצון הנוכחי.
הוראות שכדאי לשקול מעבר לחלוקת הרכוש
צוואה אינה חייבת להסתכם בשאלה מי מקבל את הדירה ומי את החסכונות. אפשר לקבוע בה מנהל עיזבון, שיפעל לביצוע ההוראות ויחסוך ליורשים מחלוקות על ניהול הנכסים. אפשר גם לקבוע הוראות לגבי אפוטרופוס לילדים קטינים, למקרה ששני ההורים נפטרו. הוראה כזו אינה מחייבת את בית המשפט באופן מוחלט, אבל היא נלקחת בחשבון ברצינות רבה.
אפשרות נוספת היא צוואה עם יורש אחר יורש, שבה קובעים מי יקבל את הרכוש לאחר פטירת היורש הראשון. המנגנון הזה שימושי במיוחד בפרק ב׳, כאשר רוצים להבטיח שבן הזוג ייהנה מהדירה בחייו, ושלאחר מכן היא תעבור לילדי המוריש. ניתן גם להורות על הקמת נאמנות לטובת ילד שאינו יכול לנהל את כספיו בעצמו.
לסיכום, צוואה מנוסחת היטב היא אחת המתנות החשובות שאפשר להשאיר למשפחה. היא מבהירה את הרצון של המוריש, מצמצמת מחלוקות ומקצרת הליכים. מאחר שכל פגם קטן עלול להפוך לפתח להתדיינות, מומלץ לערוך את הצוואה בליווי עורך דין העוסק בדיני ירושה, שיתאים אותה לנסיבות המשפחתיות ויקפיד על כל הדרישות שבחוק.
