סל הקניות מתייקר? 12 הרגלים שיורידו את החשבון בסופרמרקט

אין כמעט משפחה בישראל שלא מרגישה את יוקר המחיה בכל ביקור בסופרמרקט. העגלה נראית לא מלאה במיוחד, אבל הסכום בקופה גבוה ממה שציפינו. הסיבות לכך רבות ומורכבות, חלקן קשורות למבנה השוק, לריכוזיות וליבוא, וחלקן בכלל לא בשליטתנו. ועדיין, יש לא מעט דברים שכל משק בית יכול לעשות כדי לצמצם את ההוצאה, בלי לוותר על אוכל טוב ובריא. המפתח הוא לא קמצנות, אלא תכנון והרגלים חכמים.

לפני היציאה לקניות

החיסכון מתחיל עוד בבית. ההרגל הראשון והחשוב ביותר הוא לבדוק מה כבר יש במקרר, במקפיא ובמזווה. משפחות רבות קונות מוצרים שכבר יש להן, ואחר כך זורקות את מה שפג תוקפו. מבט של חמש דקות לפני היציאה חוסך כסף ומקטין את בזבוז המזון.

ההרגל השני הוא תכנון תפריט שבועי. לא צריך להיות מסובך: רשימה של ארוחות הערב לשבוע, עם כמה ארוחות שמשתמשות באותם מרכיבים. כך קונים בדיוק את מה שצריך, ומנצלים שאריות. מי שמבשל ביום חמישי לשבת יכול לתכנן גם שימוש בשאריות לתחילת השבוע.

ההרגל השלישי הוא רשימת קניות, והקפדה עליה. רשימה כתובה, בנייר או באפליקציה, מצמצמת קניות אימפולסיביות. כדאי לסדר אותה לפי מחלקות בסופר, כדי לא להסתובב בין המדפים ולהיחשף לפיתויים מיותרים.

להשוות מחירים בחוכמה

ההרגל הרביעי הוא השוואת מחירים. בישראל, רשתות השיווק מחויבות לפרסם את המחירים שלהן, וקיימים אתרים ואפליקציות שמאפשרים להשוות סל קניות בין רשתות וסניפים. ההבדלים יכולים להיות משמעותיים, במיוחד בין רשתות דיסקאונט לרשתות שכונתיות.

ההרגל החמישי הוא לבדוק את המחיר ליחידה ולא רק את המחיר על המדף. אריזה גדולה אינה תמיד זולה יותר, ומבצע של שניים במחיר מיוחד לא תמיד משתלם. ברוב הרשתות מופיע על תווית המדף המחיר למאה גרם או לליטר, וזה המספר שצריך להשוות.

ההרגל השישי הוא להכיר את מחזור המבצעים. מוצרים בסיסיים כמו קפה, שמן, אבקת כביסה ונייר טואלט נכנסים למבצעים בתדירות קבועה. כשמכירים את המחיר הרגיל ואת מחיר המבצע, אפשר לקנות כמות גדולה יותר כשהמחיר נמוך, ולהימנע מקנייה במחיר מלא.

בתוך הסופרמרקט

ההרגל השביעי הוא לשקול מותגים פרטיים. רוב הרשתות הגדולות מציעות מוצרים תחת המותג שלהן, ובמקרים רבים האיכות דומה מאוד למותגים המוכרים, והמחיר נמוך יותר. כדאי לנסות מוצר אחד בכל פעם ולהחליט לפי הטעם.

ההרגל השמיני הוא להסתכל על המדפים העליונים והתחתונים. המוצרים היקרים ממוקמים בדרך כלל בגובה העיניים, והחלופות הזולות נמצאות לעיתים קרובות למטה או למעלה. גם המוצרים שליד הקופות מוצבים שם כדי לעודד קנייה מהירה ולא מתוכננת.

ההרגל התשיעי הוא לא לקנות כשרעבים. זו עצה שנשמעת כמו קלישאה, אבל היא עובדת. כשאנחנו רעבים, קל יותר להכניס לעגלה חטיפים, מאפים ומוצרים מוכנים שלא היו ברשימה.

באותו הקשר, כדאי לשקול את התדירות של הקניות. מי שקופץ לסופר כמעט כל יום חשוף יותר לקניות לא מתוכננות, כי כל ביקור הוא עוד הזדמנות להכניס לעגלה משהו מיותר. קנייה גדולה ומתוכננת פעם בשבוע, עם השלמות קטנות של לחם, חלב וירקות טריים בשכונה, מאפשרת שליטה טובה יותר בתקציב. גם קנייה באתר של רשת השיווק יכולה לעזור, משום שרואים את הסכום המצטבר בזמן אמת ולא נחשפים לתצוגות המפתות במעברים.

כדאי גם לבדוק את הקבלה לפני שעוזבים את הקופה. טעויות במחיר, מבצע שלא נקלט או מוצר שנסרק פעמיים קורים יותר ממה שנדמה, ובדיקה של דקה יכולה לחסוך כסף.

פירות, ירקות וחלבון

ההרגל העשירי הוא לקנות פירות וירקות לפי העונה. תוצרת עונתית לרוב זולה, טרייה וטעימה יותר. השווקים והירקנים השכונתיים מציעים לעיתים מחירים טובים, במיוחד לקראת סוף היום. גם קנייה של ירקות קפואים, כמו אפונה, שעועית ותרד, יכולה להיות חלופה זולה ומזינה.

ההרגל האחד עשר נוגע לחלבון, שהוא לרוב החלק היקר ביותר בסל. שילוב של ארוחות על בסיס קטניות, ביצים וטופו לצד בשר ועוף מוריד את העלות ומגוון את התפריט. קנייה של עוף שלם במקום חלקים מפורקים, או חלקים זולים יותר שמתאימים לבישול ארוך, גם היא משתלמת.

לצמצם בזבוז מזון

ההרגל השנים עשר, ואולי החשוב מכולם, הוא לצמצם את בזבוז המזון. חלק ניכר מהמזון שנקנה במשקי בית נזרק, וזה כסף שהולך לפח. כמה דרכים לצמצם את הבזבוז:

• לאחסן נכון: עשבי תיבול בכוס מים, לחם במקפיא, ירקות במגירה המתאימה
• לסדר את המקרר כך שהמוצרים הישנים נמצאים מקדימה
• להקפיא מנות מוכנות ושאריות לפני שהן מתקלקלות
• להשתמש בירקות רכים למרקים, לרטבים ולתבשילים
• להבין את ההבדל בין תאריך אחרון לשימוש לבין מומלץ לשימוש עד

לבחון את ההרגלים אחת לכמה חודשים

לא צריך לאמץ את כל ההרגלים בבת אחת. אפשר להתחיל משניים או שלושה, למשל רשימת קניות, השוואת מחירים ומותגים פרטיים, ולהוסיף בהדרגה. כדאי לעקוב אחרי ההוצאה החודשית על מזון כמה חודשים, כדי לראות את ההשפעה.

משפחות שמתקשות לעמוד בהוצאות הבסיסיות יכולות לפנות לגורמי הרווחה ברשות המקומית או לארגונים שמסייעים בכלכלת המשפחה, שמציעים ליווי וייעוץ ללא עלות. יוקר המחיה הוא בעיה רחבה שדורשת פתרונות ציבוריים, אבל ברמה האישית, הרגלים קטנים יכולים לייצר הבדל גדול בסוף החודש.